תצוגות קבע

ובכל זאת אותיות פורחות

וילנה כמשל לזהות יהודית

תערוכה מרגשת ומעוצבת להפליא המבוססת על מבצע גאולתם של ספרי תורה ומגילות שהובאו מוילנה לישראל.
התערוכה שוזרת את תולדות הספר העברי ומשמעותו יחד עם סיפורה של הקהילה היהודית בוילנה בתקופת השואה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נערכו מסעות ברחבי ליטא בהם נאספו עשרות אלפי ספרים וביניהם גם מאות ספרי תורה וספרים בעברית.
לאחר המלחמה הוגדרו הספרים ''אוצר לאומי'' השייך לממשלת ליטא.
במשך למעלה מארבע שנים התנהלו מגעים עם ממשלת ליטא על מנת לשנות את החוק הליטאי המכריז שספרי התורה הם חפצי תרבות שאסור להוציאם מהמדינה.
בתאריך 30.1.2002 יצאה משלחת לוילנה בראשות הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו, ושבה עם 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות.
לאחר שיקום הועברו לבתי כנסת בישראל ובחו''ל 18 ספרי תורה ו-15 מגילות.
120 גווילים שהובאו מוילנה במבצע זה תלויים בחלל התצוגה כחלק מהמיצב, בתוך שקי הפשתן הממוספרים איתם הגיעו.

התערוכה משלבת מיצג ומיצב, וכן פריטים מחיי הפרט ומחיי הקהילה בוילנה במהלך שנות המלחמה. בין הפריטים: מחזור לראש השנה של חיים מנחם בסוק שהוחבא במלחינה בגטו, יומנים אישיים, ארון הקודש הזעיר אשר הוכן ע''י נכדיו של פרופ' יוסף יהויכין עבור ספר התורה עמו עלה יהויכין לתורה בברגן בלזן. ספר התורה היה עם אילן רמון במעבורת החלל קולומביה.
להרחבה על ארון הקודש הזעיר

מעולם היחיד

חפצים של אנשים שהטביעו חותם בדורם
בתערוכה זו נעשה שילוב בין שחזור חדרו ההיסטורי של הרב הרצוג, רבה הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, לבין חפצים של אנשים שהובילו מהלך של שינוי. בתערוכה מוצגים בין היתר ציצית וכיפה מאולתרות של אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ', ספר תורה שחזר מן השבי המצרי, סידור תפילה שנכתב מתוך הזיכרון בשבי במלחמת העולם השניה ועוד. 

החפצים בחדר זה מעלים שאלות על אודות מקומו של היחיד בקהילה, והשפעתו על היחד הקהילתי.

להרחבה על הציצית של יוסף מדלביץ'

סיפורים מן המניין

ממעמקי האדמה, דרך מצולות הים ועד לחלל הגדול.

לצד תשמישי קדושה ומצווה אשר לכל אחד מהם סיפור הצלה פרטי, מוצגים פריטים נבחרים המייצגים את אוסף המוזאון. אוסף שראשית דרכו הוכרזה כ''הצלת אוצרות העם היהודי''.
במרכז התצוגה ארון קודש מגליציה אשר שימש קהילה בשכונת מאה שערים בירושלים והועבר לשיקום במוזאון היכל שלמה, וספר תורה מן המאה ה-13 הכתוב על עור אייל, אשר נמצא קריא לאחר שיטפון, ואף ניצל ממכירה פומבית שנערכה ע''י הנאצים במלה''ע השניה. 
להרחבה על ארון הקודש מגליציה

 

שבעים פנים- בית הכנסת ממזרח ומערב

מתקופת גלות בבל ועד לימינו אנו, בכל קהילה וקהילה, במזרח ובמערב, בית הכנסת הוא הלב הפועם של הקהילה היהודית. בית הכנסת משמש כמרכז הרוחני והלאומי ובו מתכנסים לתפילה וללימוד ונפגשים באירועים משמחים ועצובים כאחד.

המאחד והמשותף לכל בתי הכנסת במשך ההיסטוריה הם שלושה דברים המבטאים ערכים יהודיים:

ספר התורה - קוד החוקים היהודי.

כיוון התפילה – ירושלים וארץ ישראל- ''מולדת פיזית ורוחנית''

המניין -  ציבור של מינימום עשרה מתפללים המחייב קהילה בכדי לקיים את אורח החיים היהודי

התערוכה מציגה מגוון פריטים המצויים בבית הכנסת, כאשר הסיפורים וההקשרים בניהם מבטאים את הרצף ההיסטורי ואת המשכיותו של העם היהודי.

 

 

תצוגות קבע- מוזאון היכל שלמה