אוסף עם סיפור

בשנת 1977, בזכות נדיבותו של סר וולפסון, נתאפשר למוזיאון לרכוש אוסף חשוב שנאסף בקפדנות במשך 30 שנה ע''י השיל גולניצקי.

העניין שגולניצקי גילה באמנות יהודית התגלה לראשונה בהיותו ילד קטן בבית הוריו בפולין. הוא עלה לישראל ב-1925 והקדיש את שנות חייו האחרונות לאיסוף תשמישי קדושה, לחקירת מקורותיהם ובהקמת מוזיאון על שמו בחיפה.

בספרו: ''במחזור הימים''- מועד וחול באמנות ובפולקלור היהודי, מתאר גולניצקי את מטרתו באיסוף החפצים ובהצגתם: ''...באיסוף יצירות אמנות עמנו ובהצגתן לקהל המבקרים בביתי אני רואה לא רק תעודת חיים של אספן... אלא גם תפקיד יהודי חינוכי רב ערך, הלא הוא קירוב לב המבקר, וביחוד הנוער שלנו בארץ, אל יצירות אבותיהם בגולה, אל מנהגיהם, אורח חייהם, אשר לעיתים קרובות הם כה בלתי מובנים, כה זרים לו- והם אבני שתיה למחזור ימינו''.

אנדרה נהר, חוקר, הוגה דעות ופילוסוף, היה אחד ממעצבי דמותה של יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השניה.

אנדרה נישא לרינה ברנהיים בשנת 1947 בשטרסבורג ובשיא פעילותם האקדמית והפילוסופית בשנת 1968 עלה הזוג לירושלים כשברשותו אוסף יודאיקה עשיר. את האוסף ירשו מאביה של רינה, דר' אנדרה ברנהיים, שהיה נשיא איגוד הקהילות היהודיות בצרפת וב-1950 התמנה לסגן נשיא המוזיאון לאמנות יהודית בפריז.

פריטי האוסף היו מוצגים בסלון ביתם והיוו חלק בלתי נפרד מחיי ירושלים בשבתות, בחגים, בסמינרים ובשיעורים.

פרופ' אנדרה נהר נפטר ב-1988.

אשתו, רינה, המשיכה את מפעל חייהם עד ליום מותה בשנת 2005.

ערב הפתיחה של תערוכת האוסף במוזיאון לאמנות יהודית נערך בשנת 2006.

בשנת 1979 הצליח המוזיאון להשיג בהשאלה לטווח ארוך את אוסף מקס גרונד - אוסף של אמנות יהודית וכן עתיקות המכיל בתוכו חלק ניכר מאוספו של ארתור הואיט.

אוסף זה הינו תוצאה של עבודה קפדנית ופרי התלהבותו של מר הואיט מריצ'מונד , אנגליה, ומורכב מתשמישי קדושה וטקסטיל, ביניהם: קופסאות בשמים, ידיים לקריאה בתורה, גביעי כסף, חנוכיות, קופסאות אתרוג, קערות לפסח, קמיעות, מגילות, ספרי תורה, מרבדים ורקמות.